אני מבינה לגמרי את החשש הזה. בחברה שלנו יש מיתוס שאומר אם עברת את גיל 40 – "פספסת את הרכבת״

אבל בעיני, זה רחוק מלהיות נכון, גיל זה יתרון, לא חסרון.

מהסיבה הפשוטה לקוחות מעדיפות מטפלת בוגרת שיש לה ניסיון חיים ויודעת להתמודד עם אנשים.
אישה בת 40+ מביאה אמפתיה, בגרות ויכולת הקשבה שלקוחה בת 25 פשוט לא יכולה לתת.

בנוסף, את כבר לא תעשי את הטעויות הילדותיות שצעירות יכולות לעשות – תמכרי את עצמך בזול,
תיכנעי ללחץ, או תפחדי לקבוע גבולות.

הבוגרת הכי מצליחה שלי התחילה בגיל 48. היום, בגיל 52, יש לה רשימת המתנה של שלושה חודשים.

מעולה! זו למעשה חדשות טובות.

למה? כי ניסיון קודם לא תמיד עוזר – לפעמים הוא דווקא מזיק.

נשים שמגיעות עם "ניסיון" לרוב מגיעות עם הרגלים רעים, טכניקות לא נכונות, ודרכי עבודה שלא מתאימות לבניית עסק אמיתי.

את מתחילה עם דף חלק. זה אומר שתלמדי הכל נכון מהפעם הראשונה, בלי לשבור הרגלים רעים שכבר התבססו.

בתוכנית שלנו, 80% מהבוגרות המצליחות התחילו עם אפס ניסיון. הן למדו את המקצוע נכון, עם המתודולוגיה הנכונה, ועם הליווי הצמוד שצריך.

זה אחד המיתוסים הכי מזיקים בתחום!

תראי, אם השוק היה באמת רווי, למה כל שבוע מגיעות אליי נשים שמספרות שהן לא מוצאות מטפלת טובה באזור שלהן?

האמת היא שהשוק רווי במטפלות רעות, לא במטפלות טובות.

יש המון נשים שלמדו במקומות לא טובים, לא מקבלות ליווי, ולא יודעות לבנות עסק אמיתי.
הן עובדות במחירים נמוכים, נותנות שירות ירוד, ולא מבינות איך לטפח לקוחות.

אבל מטפלת מקצועית שיודעת איך לבנות עסק נכון? לזה תמיד יש ביקוש.

החשש האמיתי צריך להיות לא מהתחרות, אלא מלהיות עוד אחת שלא יודעת מה היא עושה.
ובדיוק בגלל זה את כאן – כדי לעשות את זה נכון.

תראי, אני מבינה את הספקנות שלך לחלוטין. האינטרנט מלא בהבטחות שווא ו"קורסים קסומים".

הנה ההבדלים:

רוב ה"קורסים" מבטיחים: הכנסה מיידית, עבודה בלי מאמץ, הצלחה מובטחת.
אני אומרת לך בכנות: זה דורש עבודה קשה, השקעה של זמן, ולימוד רציני.

רוב ה"קורסים" מוכרים: קורס דיגיטלי שצופים בבית.
אנחנו נותנים: הכשרה פרונטלית עם ליווי אישי שנמשך גם אחרי הלימודים.

רוב ה"קורסים" נעלמים: אחרי שקיבלו את הכסף.
אנחנו כאן: כבר 14 שנה, עם אלפי בוגרות שיכולות להמליץ.

והכי חשוב: אנחנו מוכרים על ידי משרד העבודה ועובדים עם גופים ציבוריים.
זה לא קורה עם "הונאות".

אני מבינה שזה נראה כמו השקעה גדולה. אבל בואי נסתכל על זה אחרת:

כמה את מוציאה על דברים שלא מביאים לך החזר? קפה יומי, בגדים, יציאות, תחביבים…
וכמה את מוציאה על דבר שיכול לשנות לך את החיים לעד?

בנוסף, יש לנו אפשרויות מימון גמיש:
תשלומים, מימון דרך ביטוח לאומי ולשכת התעסוקה, ואפילו פיקדון חיילים לחיילות משוחררות.

אבל הכי חשוב: זה לא הוצאה, זו השקעה.

הבוגרת הממוצעת שלי מחזירה את ההשקעה בלימודים תוך 3-4 חודשים.
ואחרי זה? שנים של הכנסה שגבוהה מהעבודה הנוכחית שלך.

השאלה האמיתית היא לא "איך יש לי כסף ללמוד", אלא "איך אין לי כסף לא ללמוד".